Skip to main content

Music

Popular posts from this blog

בחזרה לאירופה

הבקבוק יושב על השולחן, חציו ריק אך אני מתרכז בחציו המלא. תוכנו, יין לבן. לצידו מונחת כוס זכוכית בעלת מאפיינים זהים. מאפרה גדושה בבדלים מחייכת בבוז בעוד מצטרף אליה בדל נוסף, נמעך אל תוך שכנותיו לשעבר. מגש פיצה מונח על השולחן, חלקו בכף ידי ודמעות מציפות את עיניי. בסך הכל רציתי להעביר כמה ימים במינימום הוצאות אז התיישבתי לראות סדרות באינטרנט. מה רע? החלטתי להתאחד עם אהובה ישנה, סדרת המופת של טום הנקס וסטיבן שפילברג, אחים לנשק. למי שלא מכיר, תתביישו. גשם לא מפסיק לרדת בחוץ ובין פרק לפרק אני עונה לאימיילים והודעות בניסיון כמעט נואש לסגור הופעות באירופה, להתחבב על גופי התקשורת בארץ, למצוא דירה, לסגור הרצאות באנגליה ולהמציא מסמכים לכל מיני שטויות בירוקרטיות. שיטת העבודה הזאת כל כך מטופשת, פשוט בזבוז זמן. בואו כולם נפתח יומן ונסגור את כל התאריכים המתאימים והפרטים המוסכמים. לגביי הבעיתיים, אני אחזור אליכם. הכל יכול להיות כלכך פשוט, נוח ואישי. בחזרה ל1944, ה101 מתקדמים לאט לאט מגבעות נורמנדי להולנד, בלגיה, צרפת וגרמניה, ואני איתם אוכל סרטים משלי. בכניסה לגרמניה הם מוצאים מחנה ריכוז. ...
Read more

About the Girl

Ok, so where were we? I believe that the last time I bothered you with my nonsense was about a year ago. I was freezing my ass off in Hamburg, Germany at the time, experimenting with living accommodations. I spent about A year in Hamburg, having a fucking great time, with fucking great people, burping fucking great German hot dogs and cheap beer. Now this is the story all about how my life got flipped, turned upside down. And I'd like to take a minute just sit right there I'll tell you how I became the prince of a town close to Bel-air. This story begins about 5 years ago, on a rare sunny day in Manhattan. Some friends of mine were having a picnic in the park and invited me to join, as a form of cheap entertainment. "Bring your guitar" they said. Being the attention whore that I am, I easily complied. So there we were, sitting in the park, my buddy and I were trying to find a song to play together to amuse the masses. Indeed a daunting task for any musician w...
Post a Comment
Read more

בחזרה לעתיד

נתקלתי פתאום בטקסט שכתבתי לבלייזר לפני 3 שנים אבל אף פעם לא פורסם. הנה הוא לפניכם בכל אורכו, תהנו. לא נגעתי. שלט בניב לועזי אם יכולתי לשים אצבע על מה שגורם לי לעשות את כל השטויות שאני עושה, הייתי הולך על יצר הרס עצמי. אחרים יגידו שיש לי רוח נעורים. בכל זאת הייתי מעדיף יצר הרס עצמי,  זה נותן לי איזה מאפיין של כוכב רוק, מה שתמיד רציתי להיות ובסוף נאלצתי להתמודד עם המציאות ולהכיר בעובדה שזה לא יקרה. הוריי תמיד טענו  שיש לי קוף בראש שקופץ כל הזמן ומנהל אותי. אמרו שאני בכלל לא מוביל את עצמי, אני נגרר אחרי הקוף שבראש, ועד שאני לא אלמד לשלוט בו תמיד יהיה כאוס. גם הפעם הנחתי לרוח נעורים שלי/יצר הרס עצמי להוביל אותי לאנגליה לשבוע לפסטיבל רוק. כבר כמה שנים שיש לי רומן סוער עם הפסטיבל. לפני שלוש שנים פציעה קשה במלחמה שולחת אותי לתרדמת שממנה הקצתי באותו היום שהיו לי כרטיסי טיסה לאותו הפסטיבל בדיוק. אני זוכר את אותם הימים הראשונים של חזרה להכרה. כל מה שעניין אותי באותם ימים זה 1- האם הזין שלי עובד 2- הפסטיבל. מיותר לציין שהרופאים לא בדיוק הסכימו לשחרר אותי, מניאקים. שוכ...
Read more