כגודל הציפיות כך גודל הכריות

חודשיים עברו מאז הגעתי לרפובליקה הדומיניקנית, ונראה כאילו אני מצליח לעמוד ברוב המטרות שהצבתי לעצמי לפני שיצאתי לכאן. 

בואו נראה,

לחסוך כסף לקראת המסע באירופה – עלות המחייה החודשית שלי עומדת על כ500 דולר בחודש, כולל שכ"ד לחדר 20 מטר מהחוף. בנוסף לכך אני מרוויח כ100 דולר בשבוע מהופעות בבר על החוף, מה שאומר שאני מושך כ100 דולר בחודש מהבנק. מבחינה כלכלית, להגיע לכאן הייתה החלטה נכונה ביותר, שכן בזכות החיסכון העצום בעלות המחייה והפיצויים החודשיים שלי בעקבות הפציעה, אני מצליח סוף כל סוף לחיות ברווחה ולחסוך כסף להגשמת חלומות. אגב, אם עלות מחייה בעולם מעניינת אתכם, תכנסו לכאן, זה אחלה אתר.

לעשות מוסיקה – יש לי כאן איתי את הגיטרה האקוסטית שלי שהולכת איתי כבר כ10 שנים, מקלות תופים, שייקר, יוקללי, מפוחית, מחשב נייד, כרטיס קול חיצוני, מקרופון וכבלים. אני מנגן כל יום ולומד שירים חדשים, איתם אני מופיע פעמיים בשבוע. שני שירים חדשים נכתבו כאן וכבר מנוגנים באופן קבוע. אני אפילו שמח לשתף שהקהל אוהב אותם ואפילו זוכר את המילים.

לכתוב - מאז ומתמיד רציתי לכתוב למגזין בלייזר, או להחזיק טור שבועי באחד העיתונים. עם הזמן הבנתי שהם לא פשוט ירימו טלפון ויציעו לי עבודה, כמו שהם אמורים לעשות, אלא אני אמור להתאמץ ולצבור ניסיון וקהל קוראים. הבלוג הזה הוקם לשם כך, והמטרה היא שעד סוף יוני אצליח לעניין מישהו ואז המסע באירופה יזכה לטור שבועי באחד הפורטלים או משהו כזה. ככל שתפיצו את השטויות שלי יותר, הסיכויים שלי להצלחה יגדלו, ותוכלו לקחת את הקרדיט על-כך.

זה מה שעושים כשיורד גשם

לפתוח אתר אישי – כמוסיקאי הייתי חייב אתר. מקום שבו אוכל לתת חשיפה למוסיקה שלי ולעצמי, כדי להשיג יותר הופעות וכו'. מעבר לכך הייתי צריך לקדם את ההרצאות שלי ולאפשר יצירת קשר איתי שכן עד כה יצרו איתי קשר מפה לאוזן, ועם הזמן גם אלו פחתו. האתר בו אתם נמצאים כרגע משלב גם את הבלוג האישי שלי וגם מאפשר לגולשים לשמוע ולקנות מוסיקה, לצפות בהופעות חיות שלי, לקרוא ולגלות עליי יותר וליצור עימי קשר בנוגע להרצאות או הופעות עתידיות. עם הזמן בטח האתר ישתנה ויקבל יותר צורה ואופי משל עצמו, שכן אני לומד ומיישם תוך כדי תנועה.

לפתח סטארט אפ חדש – האהבה שלי לטכנולוגיה ולמוסיקה, והעצבים שלי משוק המוסיקה הנוכחי, הובילו אותי לצעוד הלוך ושוב בסלון שלי בתל אביב, ברחובות פלורנטין ולאורך הטיילת בניסיון לייצר מחשבה מסודרת. זה הוביל ללילות לבנים בהם אני שופך את רעיונותיי על המקלדת, עד אשר הצלחתי לראות את התמונה המלאה על כל פרטיה. שיתפתי מוסיקאים וחברים ברעיון והם התלהבו, אז החלטתי ללכת על זה. שלוש מצגות נכתבו. שתיים למשקיעים פוטנציאלים, כאשר אחת מפורטת הרבה יותר. ושלישית יועדה למתכנת ובה האיפיון של האתר לפרטי פרטים. נהלתי כמה התכתבויות עם מספר משקיעים ומספר מתכתנתים, אך נשארתי באותו המקום. הגעתי למסקנה שאין לי סבלנות להסביר את עצמי יותר מידי, כי לדעתי מי שלא מבין מיד במה מדובר, לא מתאים לי. בעוד כשבוע אני מתכוון להתחיל לעבוד על אבטיפוס של האתר בתקווה לסיים תוך כחודש, ואז שוב לנסות לעניין משקיעים או שותפים פוטנציאלים.

לחזור לכושר - פה נפלתי קצת. הכל התחיל מדהים, ריצות יומיות על החוף ויוגה ותרגילי בטן. אבל אז ירד גשם, והייתה מסיבה, ונהיה חם, ואז כאב לי, ואז פשוט לא התאים. לפחות אני אוכל הרבה יותר בריא מאשר בישראל, ואני מפוצץ בויטמין די. אבל אל דאגה, אני הולך לגלוש רוח עכשיו, וזה יחזיר לי קצת חיוניות. בתקווה, תפיסת המרחב שלי תצטמצם בחודשיים הבאים, לפני שאני חי על בירה ואוכל של פסטיבלים. מחר רצים.

ללמוד ספרדית – אין לי כח כבר ללמוד כלום.

לקרוא – בינתיים אני עומד על ממוצע של יותר מספר אחד בשבוע, ושבוע שעבר הצלחתי להתארגן על שמונה ספרים מיד שנייה ב40 ש"ח.

מלקרוא את הרשימה עלול להיווצר הרושם שאני עסוק כל היום. אל דאגה, אני לא. אני רוב הזמן יושב באותה הפינה, ורק האנשים מסביבי מתחלפים. רום ובירה משחקים כיסאות מוסיקליים על השולחן. משקאות קלים מוצאים את מנוחתם האחרונה בכוס שמרופדת ברום. לעיתים יגיח בקבוק יין ויעלם באותה המהירות שבה הגיע. לפעמים הסיגריה תגולגל ולעיתים תשלף מהקופסא. לפעמים הסיגריה תיקרע ומתוכה ישפך הטבק לכלי קיבולת ולעתים לא יהיה בו צורך, תלוי באורחים. כך או כך אני נשאר בכיסא שלי והים ממשיך לנגוס בחול.